המהפכה האנטי לשונית

רוב הביקורת מופנית אל תוכן הטקסט. אבל מה אין בטקסט? לא נמצא בספר כולו משפט כמו “אני מאמין ש…” או “יש ערך ל…”. זאת למרות שאמונות וערכים ספוגים בכל דף ודף שבספר. התוצאה היא שהתפיסות הערכיות עוברות דרך עירור רגשות. הערכים מועברים כתחושות ישירות ללב ללא ניסוח. כך מקבלים תפיסות ערכיות ללא תיווך של מילים.י

כיוון שהבסיס המילולי אינו קיים, הערכים נודדים עמוק יותר ויותר למרחב משלהם מתחת לתחום הרדאר של המילים. במרחב זה רפלקציה מודעת מושתת מילים אינה אפשרית. אין מילים, יש רק ענן של אווירה. כל מנגנון ביקורת תוך אישי או בין אישי מנוטרל. כך, עם כל הרעש והדרמה של “המהפכה הלשונית” המתוארת, התחום הערכי מודח מתחום זה. ברגע שמצהירים במפורש על ערך במילים, הוא מיורט באמצעות המשפט: “זה מדומיין” בעוד שהערכים הספוגים בכל דף בספר הם בגדר “ברורים מאליהם” ומוגנים מכל ביקורת בזכות חוסר הניסוח שלהם. זה לא רק שאין עידוד של ניסוח מילולי של ערכים ותפיסות – הדבר פסול.י

כך גדלה ותופחת עננה של תפיסות אמורפיות שחוסר ההגדרה היא מרכיב בסיסי ממהותן. מלבד קיומה מתחת לרדאר המילים מתקיימת מערכת יעילה ביותר ליירוט איומים. מהו איום? כל ניסיון לשיח מושתת הגדרות, מילים וקוהרנטיות. תחושת המוסריות של האדם הופכת תלויה באישוש תוקף “העננה” כך שהתקפה עליה נתפסת יותר ויותר כאיום קיומי על הערך העצמי של האדם. איך עובד היירוט? ביעילות רבה. כל ביקורת מורכבת תתויג כ”פלספנית”, וכל התקפה פשוטה – כ”פשטנית” (אין עוד קטגוריות). אם זה לא מספיק אז כיוון שהעננה לא מושתתת ולכן לא זקוקה למילים, היא יכולה להחליף את משמעותם במהלך השיח ללא הרף. כך הניסיון לדיון דומה למנתח המנסה לעבוד עם כלים שכולם מרוחים בשמן חלקלק.י   

הדרך חזרה אל הברבריות עוברת דרך המהפכה אנטי לשונית.י

י

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google photo

You are commenting using your Google account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s