סיליקון דוחה פלדה

השלום שיש בין ארה”ב וקנדה הוא מסוג כזה שבעבר לא היה ניתן להעלות על הדעת בין שתי מדינות שכנות כפי שהררי כותב: “אין אף דוגמא בהיסטוריה הקדם-מודרנית לזוג מדינות שכנות שלא היה אפשר לדמיין מצב מלחמה ביניהן… רוב ההיסטוריה מלכים וממלכות יכלו להעשיר את עצמם על ידי ביזה או סיפוח של שטחי היריב… היום רוב העושר בעולם מורכב מהון אנושי, ידע, ומבנים חברתיים וכלכליים מורכבים כגון בנקים, לכן קשה לכבוש ולשדוד עושר … מה ירוויחו הסינים אם יחליטו לפלוש לקליפורניה, ינחיתו מיליון חיילים על חופיה ויסתערו על עמק הסיליקון? שום דבר” (עמ’ 377). יי 

אם בעבר חיית עם משפחתך במדינה עשירה, משמעות הדבר היא שהיו לכם, למשל, כרמים פוריים. שכניך היו לוטשים עיניים ובשלב זה או אחר היה ברור שהם גם ילטשו חרבות. לא שאלה של “אם” שאלה של “מתי”. בעושר מושתת סיליקון, מתברר, יש סיבה ליותר רוגע עבורך והקהילה שלך. מתברר שעושר מושתת אדמה מושך פלדה ואילו עושר מושתת סיליקון דוחה פלדה.

ומה היה לפני המדינות ולפני הפלדה? דם. הרבה דם. “שורה ארוכה של מחקרים אנתרופולוגיים וארכיאולוגיים מצביעה באופן ברור על כך שבקרב חברות חקלאים פשוטות, שאינן מכירות מסגרות פוליטיות מורכבות יותר מהכפר והשבט, אלימות בין אנשים אחראית לכ- 15 אחוז מכלל מקרי המוות, ובכלל זה לכ- 25 אחוז ממקרי המוות של גברים… מי שריסן בסופו של דבר את אלימותם של בני האדם היו ערכי המדינה, הממלכות האימפריות והמדינות.” (עמ’ 88)י

אז כשאין “מסגרות פוליטיות מורכבות יותר מהכפר והשבט” יש לנו אדמה, מקלות, אבנים ונהרות של דם. כשיש לנו “מבנים חברתיים וכלכליים מורכבים” נוצר מצב בו אין טעם להשתמש בפלדה כדי לכבוש את הסיליקון המייצג אווזה המטילה ביצי זהב. י

נראה די ברור ש”מבנים חברתיים וכלכליים מורכבים” זה טוב. לא? אז למה, כשהקורא סוגר את הספר “קיצור תולדות האנושות” הוא מסיים עם התחושה שהמדינה והכלכלה המודרנית מייצגים “מכונה דורסנית”? כי ההתקדמות המוסרית העצומה והשגשוג והשלום שהטקסט עצמו מציג מדוללים כל העת עם אסוציאציות בסגנון “מכונה דורסנית”.י

ולמה הקורא מסיים עם התחושה שהעבר מייצג גן עדן אבוד של “אינטימיות קהילתית” כאשר הטקסט עצמו מזכיר שהעבר של הקדם כלכלה וקדם מדינה היה רווי בדם? כי זרמי הדם מדוללים כל העת עם צמד המילים אפוף הנוסטלגיה “אינטימיות קהילתית”.י

כלומר, הספר אמנם מציג אמת אך דואג לדלל אותה היטב. כמו תוכנית דוקומנטריה עם פסקול בלתי תואם – ודומיננטי לחלוטין המנגן לצלילי דחף אנושי קמאי לרומנטיזציה של העבר.י

.

למגכיאב

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google photo

You are commenting using your Google account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s