מצלצל טוב

ניקח כאן דוגמא לתהליך הפיכת טענה שברור שהיא אבסורדית לכזו שהיא עדיין אבסורדית אבל מצלצלת טוב.י

אין משמעות לאמירה שאדם החי תחת שלטון לא רודני הוא חופשי ואדם החי תחת רודנות אינו חופשי. זו אכן נשמעת כאמירה אבסורדית. מכלא אסור לצאת. מצפון קוריאה אסור לצאת. בניגוד לצפון קוריאה, אם מצליחים להימלט מכלא, לא שולחים את המשפחה של הנמלט לגיהינום עלי אדמות הנקרא “מחנה עבודה”.י

אין משמעות לאמירה שאדם החי תחת שלטון דמוקרטי הוא חופשי ואדם החי תחת רודנות אינו חופשי. כבר נשמע כמו רמיזה לכך שגם בשלטון דמוקרטי יש כוחות חזקים המגבילים את החופש של האזרח. זה כבר מצלצל מעניין. האזכור של הרודנות בסך הכל נותן לדמוקרטיה “רקע אפל”.י

מנקודת מבט ביולוגית, אין הרבה משמעות לאמירה שאדם החי תחת שלטון דמוקרטי הוא ‘חופש’ ושאדם החי תחת רודנות ‘אינו חופשי’ . (עמ’ 117). זהו המשפט המקורי. הרעיון הוא שמנקודת מבט ביולוגית אין בכלל דבר כזה “חופש”. המילה היא במרכאות. מתברר שהרפרנס למדע הביולוגיה “מצלצל טוב”.י

כמובן שאם אין דבר חופש, הרי שאין דבר כזה עבדות. אבל יש עומס כל כך כבד של אסוציאציות אחרות שלקורא בדרך כלל אין שהות להרהר במשמעות הדברים והשלכותיהם בעצמו.י

זה היה שיעור של איך לקחת משפט כמו: “אי אפשר להגיד שמדינת משטרה אינה חופשית” – ולגרום לו לצלצל טוב על ידי ניתוב נכון של האסוציאציות של הקורא.י

הסוד לסביבה חברתית נעימה

כך הררי על הצייד-לקט:  “רוב האנשים נהנו מן האינטימיות ההדוקה של החבורה“. איך הצייד-לקט שמר על סביבה חברתית אינטימית ונעימה? מהו הקסם? (כל הציטוטים המפענחים זאת לקוחים מעמודים 60-61). י

מתברר שהם פתרו בעיות חברתיות בכלים שונים מכפי שמקובל היום בעיקר כשזה נוגע למי שנראה, דיבר או חשב בצורה שונה מהנורמה של השבט. “מי שאתרע מזלו לעורר את עוינותם או את לעגם של חבריו הבין בדרך הקשה למה התכוון סארטר כשאמר ‘הגיהינום הוא הזולת‘”. מה כל כך נורא אם צוחקים עליך? נורא. הררי מספר על ילד משבט האצ’ה שנקבל בחיים מפני ש”היה לו מראה מוזר והילדים האחרים צחקו עליו“. י

כך מתברר סוד הקדם! חברה הומוגנית! איך מקבליך חברה הומוגנית? בעיקר “ניפוי טרום בגרות”. מי שלא תורם לסביבה החברתית הנעימה מסיבה כלשהי פשוט לא נוטה להגיע לבגרות. אולי הוא נכה בגופו או נפשו או מדבר, נראה או מתנהג באופן השונה מדי מהנורמה. מעין תוכנית הישרדות. כך באופן טבעי רק “המגניבים והמגניבות, היפים והיפות” שורדים עד לבגרות ומקבלים חברה שהררי מתאר באוטופיות מופלגת: “אלימות בין מבוגרים היתה נדירה, נשים וגברים כאחד היו חופשיים להחליף בני זוג כאוות נפשם. הם צחקו וחייכו כמעט ללא הרף, לא היו להם מנהיגים סמותיים והם סלדו מפני אנשים תאבי כוח, הם לא רדפו אחרי הצלחה או עושר חומרי, הם גילו נדיבות מופלגת זה כלפי זה, והדבר החשוב להם ביותר היה ידידויות עמוקות וסביבה חברתית נעימה“. היגיון בשיטה ליצירת אינטימיות קהיתית בהחלט יש. קונים? כי נראה שאיש מכירות מוכשר כבר יש.י

 

 

רמז שקוף

בשנת 222 אלגבלוס היה האדם החזק בעולם כקיסר רומא אך לא היו לו בשנה זו או בשאר שלטונו הקצרצר הישגים משמעותיים בקידום הטוב האנושי וגם לא את האינטרסים הרומיים. גם לא נראה שהייתה לו מוטיבציה כזו. למרות זאת הררי משתמש בשמו בין שני שמות קיסרים אחרים כדי לרומם את המזכ”לים של האו”ם (עמ’ 210).י

יש דבר שבו אלגלוס היה ייחודי וככל הנראה הסיבה לכך שהררי מזכיר אותו: הוא היה טרנסג’נדר. נראה כאילו הררי מזכיר אותו כדי לרומם כבדרך אגב את פלח האוכלוסיה הזה. שתי בעיות. הראשונה: ממבט חטוף לא נראה שההתנהלות שלו, שכללה פולחים סדיסטיים, עושה להם כבוד. בעיה שנייה תמוהה יותר: כיוון שאף קורא שאינו בקיא בהיסטוריה הרומית המאוחרת הרי לא שמע עליו מעולם, מה ההיגיון להעלות את קרנם של הטרנסג’נדרים על ידי ציון קיסר טרנסג’נדר מבלי לציין כלל שהוא טרנסג’נדר?י

למה לתת רמז שקוף כל כך שאיש אינו מבחין בו?י

אין ברירה אלא לקבל את העובדה שלעיתים נסתרות הם דרכיו של הררי.י

אחוות הגברים האמתית

ציטוט:  “הגברים השתמשו בשליטתם במלחמה כדי להשתלט על החברה, והשתמשו בשליטתם בחברה כדי להבטיח שתפרוצנה עוד ועוד מלחמות, אשר הבטיחו את המשך שליטתם בחברה. מה שמסביר את יציבותה של המערכת הפטריארכלית הוא יכולתם של הגברים ליצור מצב של מלחמה בלתי פוסקת (או לפחות איום בלתי פוסק של מלחמה). ” (עמ’ 161)י הררי מספק כאן ווריאציה על הנרטיב שהשלטון מדמה אויב חיצוני כדי להשיג ציות פנימי ושליטה על תשעים ותשע אחוזים מהאוכלוסייה. הטענה היא שהשלטון (ככל הנראה בקנוניה עם כלל הגברים) יוזם מלחמות ואיומי מלחמות לא למען אחוז אחד מהאליטה השלטונית אלא למען חמישים אחוזים מהאוכלוסייה- הגברים. כ

רק לחשוב על כל הנשים המתפללות בכל ליבן לשלום אהובם שיצא לקרב מתוך תפיסה שהוא יוצא להגן על גבול המדינה מפולש זר או אולי כדי לכבוש עוד כמה אדמות פוריות ממדינה שכנה. ההרי מסביר כאן שכל ההצגה הזו של מלחמות (ואיומי מלחמות) נועדה לשמר את המערכת הפטריארכלית. כלומר, כאשר החיילים המזיעים צועקים בלהט הקרב ומשפדים זה את בחרבותיהם, הם עושים זאת לא בשביל משהו בנאלי כמו “שדות פוריים” אלא כדי לעזור האחד לשני להמשיך את הדיכוי של המין היפה שכן זוהי אחוות הגברים האמתית.ג

מיותר לציין שהאבסורדיות שבציטוט היא מוחלטת. למרות זאת היא שקופה. יש תחושת דרמה קונספירטיבית והעיניים נמשכות הלאה בקריאה סוחפת. איך זה ייתכן? כי יש פנייה לנרטיב ש”גברים הם חלאות”. מתברר שעבור מי שמקבל את האווירה החברתית הזו כל דבר המחזק תפיסה זו נראה קוהרנטי. זו דוגמא מובהקת לאופן שבו הספר מתפקד כראי חברתי.י

אפליה מתקנת רטרואקטיבית

ציטוט: “אירע שחבורות נדדו מחוץ לשטח המחיה הרגיל שלהם כתוצאה מאסון טבע, מסכסוך אלים עם חבורה שכנה, מיוזמתה של מנהיגה כריזמטית…“(עמ’ 56).  רגע. למה מנהיגה ולא מנהיג? הרי הררי אומר על המערכת הפטריארכלית שהיא הייתה אוניברסלית ביותר. (עמ’ 159).י

נראה שהביטוי “מנהיג כריזמטי” צורם להררי והביטוי “מנהיגה כריזמטית” קוסם לו. שוב ושוב במהלך הכתיבה של הררי מבליח החלום של הררי שהנשים היו השולטות. הררי מכופף את המצב האופייני ההיסטורי כדי לעשות קצת “אפליה מתקנת רטרואקטיבית”. כלומר, לשפץ את אירועי העבר כדי שיתאימו לאידיאולוגיה שלו היום. יי

 

ערך כספי וערכים אידאולוגיים

אידאולוגיה קשורה לערכים וגם כסף מייצג ערך. אבל למרות שיש שימוש באותה מילה, המשמעותיות שלהן שונות. להגיד: “גם אידאולוגיה וגם כסף עוסקים בערכים” יהיה נכון אבל לא מוסיף הרבה להבנה. כך גם הנרטיב שאידאולוגיה וכסף נכנסים לאותה קטגוריה של “דברים מדומיינים”. י

אידאולוגיה עוסקת בתפיסות לגבי “מה יהפוך את החברה לטובה יותר” או “מה הפעולה המוסרית שעל הפרט לעשות בסיטואציה מסוימת”. בכסף המהות שונה כאשר מישהו רואה מחיר של ענבים בתחילת העונה והוא מתלבט אם לקנות וכמה. כאשר חקלאי שוקל עם לנטוע כרם ענבים או מטע תפוזים. הוא עשוי לשקול דברים כמו מצב שוק הענבים, התפוזים, מחיר ההשקיה וכו’.י

יש החלטות עם כסף שיש להם פן הקשור לאידאולוגיה למשל לתת צדקה. לעומת זאת יש החלטות שפשוט קשורות לביטוי להעדפות אישיות והחלטות הקשורות לתכנון פרודוקטיבי. הערבוב הזה של מושגים מטשטש גם את המהויות השונות הן של הכסף והן של האידאולוגיה ואיני רואה מה הוא תורם. כסף מייצג ערך חומרי ואידאולוגיה מייצגת ערך שמאמינים בו. י

המשותף לנזיר הבודהיסטי והצייד לקט

הררי מציג באור חיובי את המוסר הבודהיסטי: “כללים אלו אומרים, למשל, שמי שמנסים להנמיך את אש ההשתוקקות הבוערת בתודעתם צריכים להימנע מגניבה, מאונס ומרצח. זאת משום שמעשים כגון גניבה, אונס ורצח כרוכים בליבוי השתוקקות עשה ביותר (לכסף, למין, לכוח וכדומה).” (עמ’ 229).י

מצד שני הוא גם עושה אידאליזציה ל”חברת השפע הקמאית” (שם הפרק בעמ’ 53) כאשר חלק מסוד השפע וצורך במעט שעות עבודה ביום היה המתת תינוקות, זקנים ונכים שהיו לנטל על משאבי השבט. כמו כן הררי גם עושה אידאליזציה של מין חופשי בחיי השבט שהוא מדמה לקומונה היפית. י

איך ייתכן שההרי עוסק באידאליזציה של נירואנה בודהיסטית ופרימיטיביזם קמאי, של דיכוי התשוקה מצד אחד ושל השבט דמוי הקומונה ההיפית של מין חופשי? י

המשותף הוא זרות לתרבות המערב. אם מסתכלים לאורך כל הספר, זהו נרטיב מרכזי. אם זה קשור לתרבות המערב זה רע, ואם זה זר לתרבות המערבית זה טוב. זוהי התשתית המוסרית של הספר. תחושת העליונות המוסרית המושגת על ידי האידאליציה של ההלקאה העצמית.י

לפרוץ את הקיפאון

ציטוט: “כבר אלפי שנים מתווכחים בני אדם זה עם זה בשצף קצף …  זה טוען שטבע האדם טוב מיסודו, וזה משיב שטבע האדם רע מיסודו… כדי לפרוץ את הקיפאון, טען בייקון, מה שצריך זה עוד תצפיות אמפיריות. אם אנו רוצים לדעת איך חיו בני האדם לפני ייסודן של הממלכות הראשונות. (עמ’ 261).י

הרעיון המובע כאן הוא שבעזרת הדגש על המדע האמפירי (אנתרופולוגיה וארכיאולוגיה) אפשר לדעת אם טבע האדם הוא טוב או רע. מצד שני הררי גם אומר ש: “התרבות המודרנית המקדשת את המדע היא התרבות הראשונה בהיסטוריה שמודה בפה מלא שהיא אינה יודעת את התשובות על השאלות החשובות ביותר” (עמ’ 257). מתוך רשימת הדוגמאות שהררי חבויה אי שם הסוגיה “מהו הטוב?”. ברור מכאן שהשאלה ה”חשובה ביותר” לגבי “טבע האדם – טוב או רע” איננה דבר שהמדע יכול להתייחס אליו.י   יי

התפיסות המובעות סותרות כמובן אבל כמו במקומות רבים בספר מה שחשוב אינו התוכן אלא האווירה. במקרה הזה: “תחושת עליונות אינטלקטואלית ומוסרית”. יש שיפקפקו בלגיטימיות של תחושת עליונות זו בהתחשב בדרך שבה היא מושגת.י

קפה טרויאני

בפרק “קריסת המשפחה והקהילה” (עמ’ 359-364) הררי מביא השוואה בין חיי הקהילה מול החיים במדינה. למשל בנוגע לזכויות ילדים: “במספר לא מבוטל של תרבויות הסמכות של ההורים הייתה כה מוחלטת, שהם יכלו אפילו למכור את ילדיהם לעבדות או להרוג אותם”. יבמדינה לעומת זאת “הורים שמכים את ילדיהם יותר מדי או מתעללים בהם רגשית מרוסנים על ידי המדינה”.  כנ”ל לגבי זכויות נשים וזכויות הפרט באופן כללי. הנתונים שהררי מביא על “חיי קהילה” זרים לתפיסה המוסרית המערבית.י

היה אפשר לחשוב שהמסקנה שהמדינה המערבית הביאה איתה קידמה מוסרית תהיה ברורה. אבל כמו במקומות אחרים אצל הררי התוכן אינו רלוונטי אלא האווירה המיוצרת. למשל: “אבל זה לא הספיק כדי להשלים את מלאכת הריסתן של המשפחות והקהילות, היה צורך בסוסים טרויאניים”. מהם כלי ההרס שהררי מדבר עליהם? חירות הפרט ומדיניות רווחה. אם לוקחים את הררי ברצינות זה כאילו שר הרווחה של שוודיה המוסיף אפשרות לקבל דמי אבטלה שבוע נוסף מחכך ידיו בעורמה עם מול האח והחתול השחור שלו ואומר לו: “עכשיו הקטנתי עוד יותר את התלות של האדם בקהילה שלו. עוד מעט כבר לא יהיו יותר קהילות אלא רק אינדיבידואלים חופשיים עם רשת ביטחון סוציאלית. הא הא הא!!”. והחתול מסכים איתו בגרגור.י

כדי לגבות את “הניכור וחוסר אינטימיות” תחת ממסד המדינה הנה דוגמא שהררי מביא:  “בעבר חתן וכלה מיועדים נפגשו זה עם זה בסלון המשפחתי, וכסף (מוהר נדוניה) עבר מראש משפחה אחד לראש משפחה שני, ואילו היום הדייטים מתקיימים בבית הקפה, וכסף עובר מידי הזוג הפוטנציאלי לידי בעלי בית הקפה“.י

כולנו נסכים שדייט בבית קפה עשוי להיות דווקא יותר אינטימי ממפגש חמולות שבו מפגישים כלה עם גבר שהוכתב לה שאיתו תבלה את שארית חייה בלי לשאול אותה. אין להמעיט בכוח של האווירה להאפיל על התוכן ולמנוע מהקורא להבין את ההשלכות הבסיסיות ביותר של מה שהוא קרא. זה נכון אפילו מדובר בדברים שלכאורה ברורים לנו כמו זה שיש בעיה עם גוף שלישי הקובע עם מי אישה תתחתן ואין בעיה עם גוף שלישי המקבל טיפ על קפה. י